האינדיאנים קראו לה “אם כל הדגנים” ובצדק – הקינואה היא דגן שמקורו מדרום אמריקה, שם היא היוותה את הבסיס התזונתי של שבטי האינקה.
ערכה התזונתי של הקינואה גבוה בהשוואה לדגנים אחרים – היא מכילה 16% חלבון מלא (מכיל את הרכב חומצות האמינו האופטימאלי) , היא מכילה ברזל, סידן, מגנזיום, אבץ וריכוז גבוה של ויטמיני B וויטמין E .
הקינואה מאוד קלה לבישול (אינה דורשת השרייה) ולעיכול וניתן לאכול אותה קרה או חמה, כמנה עיקרית או כתוספת.
הסוד הוא בהכנתה, ממש כמו בהכנת אורז הקפידו על כמות מים וזמן בישול קצר.
כמות המים היא בדיוק 1:2 על כל 1 כוס קינואה 2 כוסות מים עם חצי כפית מלח (אני שמה קצת פחות מים) ומשך הבישול הוא 15- 20 דקות, על להבה בינונית. רצוי לשטוף מעט את הקינואה לפני הבישול כדי להסיר את המעטה המריר שלה ואם רוצים, מתחילים בטיגון קל בשמן זית לפני הוספת המים. אחרי 15-20 דקות מכבים את הלהבה ומשאירים את הסיר מכוסה למשך 10 דקות נוספות.
כשהקינואה מוכנה היא משנה את פנייה – אמצע הגרגר הופך לכמעט שקוף וטבעת לבנבנה מתחברת אליו מבחוץ.
אצלי בארון המטבח תמיד ניתן למצוא קינואה והיא פתרון קל וזמין לארוחת צהרים או ערב.
ניתן להכין כמות גדולה של קינואה ביום שבת בערב ולהשתמש בה במהלך כל השבוע במגוון סלטים ומנות.
לפניכם כמה רעיונות לתוספות לקינואה המבושלת:
קוביות בטטה (שבושלה ואח”כ טוגנה קלות), עשבי תיבול ובצל ירוק.
עגבניות מיובשות, זיתים שחורים ופלפלים קלויים, בתיבול אורגנו, שום ובזיליקום.
סלט ירקות טריים.
פרחי ברוקולי כרובית ואפונת גינה (אפשרי משקיות קפואות).
פטרוזיליה, כוסברה, נענע, עירית, בצל ירוק, גרעיני חמנייה ואגוזי מלך.
עדשים שחורות ועשבי תיבול.
פטריות מוקפצות עם בצל ועלי מנגולד.
