ברוכים הבאים לבלוג שלי.

כאן תוכלו למצוא המון תוכן מקצועי ומעניין

סיפורים מחויות והמון ידע שצברתי לאורך השנים.

Blog - by orly arad
אורלי ארד נטורופתית

יומן הקורונה שלי

אז חלינו בקורונה, כל בני המשפחה.

המון שאלו אותי איך עברה המחלה? האם פחדתי? האם היה לי קשה? כיצד טיפלתי בעצמי?

אז כשרות לציבור כתבתי “יומן קורונה” עם החוויה האישית שלי.

חשוב לי להקדים ולומר שמרגע שהבנתי שחליתי הייתי אופטימית, עודדתי את עצמי כל הזמן, הבנתי שאני צריכה לתת לגוף עכשיו זמן מנוחה בלתי מוגבל וידעתי שהוא יתאושש.

אני מציינת זאת משום שאני מאמינה ויודעת שעל מנת להביא את הגוף להבראה, בכל מחלה, חשוב מאוד לשמור על תקווה, אמונה בגוף ואופטימיות.
אז נחזור לקורונה

כמה סימנים מקדימים לפני המחלה:
ארבעה ימים טרם האבחון ועליית החום, חשתי עייפות מטרידה, כזו שמפריעה לי לתפקד, כזו שגורמת לי להאט קצב באימונים, להיות מעט מסוחררת ולרצות לישון צהריים, בנוסף חוויתי קשיי שינה בלילה עם המון יקיצות, שלא מאפיינות אותי בשגרה.

זו הייתה נורת אזהרה! ואני מודה שלא הצלחתי להבין מה משותף לכל מה שאני חווה..לא חשבתי על קורונה.

ביום שני, ערב שמחת תורה, התנהלתי כרגיל לגמרי.. היה לי יום עמוס מאוד מלא בפעילות ..בערב הרגשתי שאני “סחוטה” מעייפות ורק רוצה להיכנס למיטה, באותו הלילה החום עלה .
בבוקר למחרת, יום שלישי, בבדיקת קורונה ביתית יצאתי חיובית ולכן נסענו כולנו לעשות גם בדיקת מטוש. באותו היום וביום למחרת שכבתי במיטה עם חום.
ביום חמישי קמתי מהמיטה, החום ירד והייתה לי תחושת הקלה והתחלתי לתפקד בבית, אז הילדים העלו חום וחשו ברע.
ביום שישי היה לי יום איטי, עייף שאת רובו העברתי במיטה.
ביום שבת חוש הריח נעלם לי.. ביליתי את רוב היום במיטה בקריאת ספרים, ללא רצון או יכולת לעשות יותר מידי דברים..
למרות שחוש הריח נעלם, המשכתי לפתוח את בקבוקי השמנים האתריים שלי ולהריח אותם מידי יום.
ביום ראשון התעוררתי, יחסית חיונית, חשתי שיפור קל במצבי אבל החום עלה בערב, בליווי כאבי ראש חזקים.
ביום שני החום עלה בצהריים, כאבי הראש הפכו בלתי נסבלים ולקחתי אקמול שהקל עלי מידית (מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממהרת לקחת כדורים להורדת חום). באותו לילה לקחתי שוב אקמול שעזר לי להירדם.
ביום שלישי שוב החום עלה בצהריים, אך חוש הריח החל לחזור..
ביום רביעי, התעוררתי יחסית בטוב, ללא חום, חלשה . ביום זה החל שיעול יבש (לאורך כל המחלה לא סבלתי כלל מבעיות במערכת הנשימה).

ביום חמישי (יום לפני היציאה מהבידוד) התעוררתי עם מצב רוח טוב וחשתי שאני יכולה “להתחיל לעשות דברים בבית”, חוש הריח חזר אלי לגמרי. אך השיעול התחיל להיות מטריד, הבנתי שיש לי הרבה ליחה תקועה וקשה ולכן השיעול יבש. התחלתי בסדרת אינהלציות ששיפרו מאוד את מצבי.

ביום שישי, היום האחרון לבידוד, התעוררתי שמחה ומלאת תוכניות ל”מה אני אעשה בחוץ..” אך בפועל הגוף שלי היה חלש ואחרי שעה וחצי בחוץ חזרתי הביתה למיטה לשינה ארוכה.

ביומיים הבאים, אחרי היציאה מהבידוד, על אף הרצון העז “לכבוש את העולם” ולפצות על הרבה זמן שלא הייתי בחוץ.. מצאתי את עצמי מתעייפת בקלות, אחרי הליכה, סובלת מתחושת לחץ בראש וסובלת קצת מסחרחורות ולכן החלטתי “להוריד הילוך” ולחזור בקצב מתון מאוד לשגרה..
תוספים ותזונה:
כשהגוף חולה, הוא מאוד מדויק באיתותים שלו.
חוש הטעם שלי לא השתנה בכלל בזמן המחלה והרעב היה מאוד מדויק כמו שעון שוויצרי – בוקר, צהרים וערב מוקדם. היה לי תאבון מוגבר לפירות וירקות, דבר שלא מאפיין אותי בשגרה
כמעט בכל יום שתיתי מרק ירקות.
שתיתי המון מים ולא באופן מאולץ, אלא פשוט היה לי צורך אמיתי לשתות כוס מים כמעט בכל שעה.
בנוסף, נטלתי מגוון תוספים.
אני משערת שחוש הריח חזר אלי מהר מאוד בזכות נטילת האבץ .
ובכל מקרה אני מאמינה שבמחלה, כשהגוף חלש מאוד, כדאי לחזק אותו עד כמה שרק ניתן.
אני לא יודעת לומר איך הייתי מרגישה אילולא השימוש בתוספים.

התוספים:
ויטמין C ליפוזומאלי – במינון גבוה שבימים מסוימים הגיע אפילו ל 4000 מ”ג ליום.
אבץ – 50 מ”ג
קוורטיצין – 500 מ”ג עד 1000 מ”ג ליום.
ויטמין D 5000 יחב”ל ליום
מריחה על בית החזה של שמן “שיעול” אותו אני רוקחת. השמן מכיל שמנים אתריים – מור, לבונה, הדס, עץ התה, אקליפטוס ולבנדר.
כמוסות של פירות וירקות של חברת ג’וס פלוס, בכל בוקר.
פטריית קורדיספס – התחלתי לקחת בסוף ימי המחלה כדי להחזיר לעצמי כוחות וגם משום שהחל שיעול יבש.
כמוסות NAC (חומצת אמינו שיודעת לעזור לגוף בפירוק ליחה) התחלתי ליטול בסוף המחלה ועד עכשיו .

שלכם, אורלי ארד.

Orly arad